מוזיאון המשפחותOZER FAMILY HERITAGE
מוזיאון המשפחות · דמויות מפתח · תולדות משפחת גרגיר

יהושע וציפורה גרגירמסע בין ארצות ודורות

מן הבזאר של איזמיר, דרך מסע עלייה נועז לחופי חיפה, אל עבודת השמירה, שירות בצבא הבריטי ובניית בית במושב עמינדב. סיפור משפחתי הנשמר בתצלומים, מסמכים ועדות אישית.

תצלום משפחתי מארכיון משפחת גרגיר
FAMILY
ARCHIVE

1916–2001
שנות חייו של יהושע1916–2001
שנות חייה של ציפורה1918–1995
מוצאאיזמיר · ארץ ישראל
בית המשפחהעמינדב, 1957
סיפור חיים · 1916–2001

מנער באיזמיר לחלוץ בארץ ישראל

יהושע גרגיר נולד בשנת 1916 באיזמיר שבטורקיה למשפחה יהודית־ספרדית. חייו הובילו אותו דרך גבולות ומסתורים, עבודה חקלאית ושמירה ביישובי הארץ, שירות בצבא הבריטי, הקמת משפחה ולבסוף חיים במושב עמינדב שבהרי ירושלים.

אביו, ראובן בכור גרגיר, עסק במסחר, ואמו קלרה גרגיר עסקה בתפירה. יהושע גדל בשכונת הבזאר של איזמיר, ולמד בילדותו בבית הספר של רשת אליאנס (כל ישראל חברים). השפות וההשכלה שרכש בעיר ילדותו הפכו לחלק מן הכלים שסייעו לו במסעו.

רעייתו לעתיד, ציפורה, נולדה בארץ ישראל בשנת 1918, למשפחה אשכנזית שמוצאה במזרח אירופה וששורשיה בקהילה האשכנזית הוותיקה בחברון. שני מסלולי חיים שונים — איזמיר שבטורקיה וחברון שבארץ ישראל — עתידים היו להיפגש בנתניה, ערב מלחמת העולם השנייה.

1933 · העלייה לארץ ישראל

הדרך דרך סוריה, לבנון והים

לאחר כמה ניסיונות, יצא יהושע בשנת 1933, כנער כבן 16–17, לעלות לארץ ישראל עם חברים. את הדרך עשו דרך סוריה ולבנון, מבלי להחזיק באישורי העלייה הנדרשים. היה עליהם לחמוק מביקורת הגבולות הטורקית, מן הרשויות שבסוריה ובלבנון ומכוחות הביטחון הבריטיים בארץ ישראל. הוריו ואחיו עלו מטורקיה שנים רבות אחריו.

בביירות הסתייעו יהושע וחבריו בקהילה היהודית המקומית. הם מצאו מחסה בבית כנסת ובבית ספר, וחברי הקהילה, ובהם גבאי בית הכנסת, דאגו להביא להם מזון. באחד הימים נתפס יהושע לאחר שיצא לרחוב, ועל פי סיפור חייו הועבר לתקופה קצרה למסגרת של לגיון הזרים הצרפתי.

יהושע המשיך לעמוד בקשר עם מארגני העלייה בביירות. אלה אספו קבוצות של 15–20 אנשים, אשר הועברו לארץ דרך ההרים או בדרך הים, בסיוע מבריחים מקומיים תמורת תשלום. הקבוצה שאליה הצטרף יהושע יצאה בסירה מביירות לצידון, ומשם המשיכה לחיפה.

מסטלה מאריס אל חוף מבטחים — מסע העלייה הגיע לשיאו מול כוחות השמירה הבריטיים בחיפה.

בקרבת סטלה מאריס הבחינו הכוחות הבריטיים בסירה. על פי תיאור המסע, חברי הקבוצה מצאו את עצמם במים והגיעו אל החוף, כשהם נמלטים מן החיילים. משם עשו דרכם לתל אביב, ובה הסתתרו בתחילה במערות. סיפור ההגעה מופיע גם בעדותו האישית של יהושע משנת 1999, שבה הרחיב על חוויותיו ועל הפחד מן המים שנשאר עמו.

1935–1939 · עבודה ושמירה

מקווה ישראל ויישובי העמק

בשנים 1935–1936 התגורר יהושע בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. הוא עבד בחקלאות ובשמירה, והכיר מקרוב את אורח החיים החקלאי של היישוב היהודי בתקופת המנדט.

משנת 1936 עסק בשמירה ובהגנה על יישובים יהודיים. בין המקומות שבהם שהה היו כפר יחזקאל, שבו עבד כחצי שנה, כפר ברוך וכפר יהושע. עבודות השמירה מומנו, על פי תיאור המשפחה, מכספי ״כופר היישוב״.

מן השנים הללו נשמרו בארכיון המשפחתי פנקסי חבר של יהושע ושל ציפורה בהסתדרות העובדים הכללית, המכונים ״הפנקס האדום״. בפנקסים נרשמו תשלומי המס האחיד, ודמי החבר סומנו באמצעות בולים שהודבקו על הדפים. אלה מסמכים קטנים, אך הם מציגים במישרין את חיי היום־יום ואת מוסדות העבודה של דור המייסדים.

1939–1946 בקירוב · זוגיות ושירות

ציפורה, הצבא הבריטי וארגון ההגנה

בשנת 1939 פגש יהושע את ציפורה בנתניה. כעבור כשנה נישאו השניים, ובתחילת חייהם המשותפים התגוררו בשכונת שפירא בתל אביב.

על פי הביוגרפיה המשפחתית, בשנת 1940 החל יהושע שירות בצבא הבריטי שנמשך כשש שנים וחצי. בתקופת שירותו שהה בסרפנד, בטול כרם, בבית הספר החקלאי כדורי ובבאקה אל־גרבייה. באוסף התצלומים שלו נראות גם מדים של יחידה סקוטית, עמדה מבוצרת מתקופת המנדט וחברים לשירות. הבריגדה היהודית, שאליה מקשר הסיפור המשפחתי את השירות, הוקמה רשמית רק בספטמבר 1944; לפיכך יש להבחין בינה לבין שירותו המוקדם בצבא הבריטי.

במקביל מתעד סיפורו של יהושע את פעילותו בארגון ההגנה. בשנת 1942 שימש, על פי התיעוד המשפחתי, מפקד עמדה במגדיאל. תצלום מן הארכיון מציג אותו לצד אנשי הצוות שפעלו תחת פיקודו.

1940–1957 · בית, משק ומשפחה

מבית הלוי דרך גבעת חיים אל עמינדב

לאורך שנות הנישואים הראשונות עברו יהושע וציפורה בין יישובים ומסגרות חיים שונות. הם התגוררו במושב בית הלוי כשלוש שנים, אך נאלצו לעזוב בעקבות קשיים כלכליים קשים, ובכללם מותם של הפרה והסוסה של המשק. לאחר מכן עברו לקיבוץ גבעת חיים, שבו חיו כשלוש שנים.

בשנת 1957, עם ילדיהם, עברו למושב עמינדב שבסמוך לירושלים במסגרת היוזמה ״מהעיר אל הכפר״. בעמינדב בחרו להקים את ביתם הקבוע.

המשפחה חוותה גם את תקופת הצנע — מדיניות הקיצוב שהונהגה בישראל בשנים 1949–1959. מארכיון גרגיר נשמרו דפים של פנקס המזון המשפחתי, תיעוד מוחשי לתקופה שבה קיבלו משפחות מוצרי יסוד על פי הקצבה.

תחנות במסע

ציר הזמן של יהושע וציפורה

  1. יהושע נולד באיזמיר; גדל בביתם של ראובן בכור וקלרה גרגיר.
  2. ציפורה נולדת בארץ ישראל, למשפחה ששורשיה בקהילה האשכנזית בחברון.
  3. יהושע מגיע לארץ ישראל במסע חשאי דרך סוריה, לבנון וחיפה.
  4. עבודה בחקלאות ובשמירה במקווה ישראל.
  5. ראשית עבודות שמירה ביישובי העמק.
  6. היכרות עם ציפורה בנתניה ונישואים; מגורים בשכונת שפירא.
  7. תחילת פרק השירות בצבא הבריטי, על פי התיעוד המשפחתי.
  8. מפקד עמדה של ההגנה במגדיאל, לפי תיעוד המשפחה; לידת גאולה.
  9. לידת רותי.
  10. מעבר המשפחה לעמינדב וקביעת בית הקבע.
  11. פטירת ציפורה.
  12. פטירת יהושע.
הארכיון המצולם

פנים, מקומות וזיכרונות

התצלומים הבאים מופיעים בדף המקורי של משפחת גרגיר. חלקם מציגים את יהושע, ציפורה וילדיהם; אחרים מתעדים את תקופת עבודתו והשירות הצבאי.

צילומי רקע היסטוריים מן הדף המקורי

הארכיון הדוקומנטרי

הפנקס האדום ופנקס המזון

פנקסי ההסתדרות של יהושע וציפורה, בולי המס האחיד ודפי פנקס המזון מתקופת הצנע מספקים הצצה נדירה לחיי המשפחה ולמוסדות שליוו אותה בארץ ישראל ובמדינת ישראל הצעירה.

אפשר לפתוח כל תצלום או מסמך בגודל מלא. הקבצים נטענים מארכיון האתר המשפחתי הקיים.

שורשים וענפים

ילדיהם וצאצאיהם של יהושע וציפורה

ליהושע ולציפורה נולדו ארבעה ילדים: גאולה (1942), רותי (1948), ראובן ואהרון. בארכיון המקורי מופיעים בני זוגם, ילדיהם והדורות שלאחר מכן. השמות נשמרו לפי הרישום המשפחתי, בלי להוסיף פרטים שלא נמסרו.

גאולה גרגיר — משפחת בויידר

גאולה (נולדה ב־1942) נישאה לדוד בויידר בשנת 1964. ילדיהם: יוסף (יוסי), רחל, אייל ובועז.

  • יוסי נישא למירית באג׳יו; ילדיהם עומר ויואב.
  • אייל נישא לגנית בן־גל; ילדותיהם שלי ומאיה.
  • בועז נישא לאילנית בטש; ילדיהם עדן וגילי.
רותי גרגיר — משפחת עוזר

רותי (נולדה ב־1948) נישאה ליגאל עוזר. ילדיהם: יהודה (אודי), ליאור, גלעד ואיתמר.

  • אודי ואיתי — ילדיהם אורי, לירון ואריאל.
  • ליאור נישא למיכל שמולביץ; ילדיהם יואב, שיר ונאור.
  • איתמר נישא לליסיון; ילדיהם ליעד, גל ועמית.
ראובן גרגיר — משפחתו וצאצאיו

ראובן ז״ל נישא למרים אבו. ילדיהם: עמית, איילת, דנה, סיוון ויותם.

  • עמית נישא לחני מישלי; ילדיהם חיים עמרם, טוהר־אסתר ותהל.
  • איילת נישאה לדודי מזרחי; ילדיהם מיכאל, שירה, נעה, אודיה, אורי־יוסף ורעות.
  • דנה נישאה לעוזי עדיקה; ילדיהם הודיה, תהילה, תמר ומעיין.
  • סיוון נישאה לרוברט איסטרטה; בתם אומה.
  • יותם נישא לליאת קבלה.
אהרון גרגיר — משפחתו וצאצאיו

אהרון נישא ליהודית באבו. ילדיהם שי ואלעד.

  • אלעד נישא לליר; ילדיהם נועם ואלה.
מורשת וזיכרון

סופו של מסע — ומורשתו

ציפורה גרגיר נפטרה באוקטובר 1995, ויהושע גרגיר נפטר בשנת 2001. שניהם נטמנו בבית העלמין שבגבעת שאול בירושלים.

מסיפורם נשארו עדות אישית, תצלומים מתקופות שונות, פנקסי עבודה ומזון וזיכרון משפחתי שעובר בין הדורות. עדותו המפורטת של יהושע, שנערכה בידי יד שרה ב־25 באוגוסט 1999, משלימה את הסיפור ומאפשרת לשמוע את מהלך חייו בקולו שלו.

על המקורות

תיעוד ומקורות

  1. ״יהושע גרגיר״ — דף המשפחה המקורי, כולל פרטי הביוגרפיה, צאצאים וקישורים לתמונות ולמסמכים.
  2. ״יהושע גרגיר — סיפור חיים״, עדות אישית מ־25 באוגוסט 1999, בעריכת יד שרה.
  3. יד ושם — הבריגדה היהודית: מידע על הקמת החטיבה בשנת 1944.

הביוגרפיה עובדה ונערכה מחדש מתוך חומרי הארכיון המשפחתי. התצלומים והמסמכים מוצגים באמצעות קישור לקובצי המקור באתר.