1941–1951
השורה בעיראק: המחתרת להגנה עצמית של יהודי בגדד
תנועת השורה בעיראק בשנות ה־40: הקמת המחתרת בעקבות הפרהוד, אימוני הגנה, הפעילות הציונית ועדותו של יחזקאל עוזר.
רקע: הפרהוד ושאלת הביטחון
פרעות הפרהוד בבגדד, ב־1–2 ביוני 1941, חשפו את פגיעותה של הקהילה היהודית והותירו חותם עמוק בזיכרון הקולקטיבי. בעקבותיהן התחדשה הפעילות הציונית המחתרתית, והצורך בהגנה עצמית נעשה אחד מנושאי הדיון המרכזיים בקרב צעירים יהודים.
מה הייתה ״השורה״?
״השורה״ היה הכינוי למסגרת ההגנה העצמית של המחתרת הציונית בעיראק. לצד הזרוע החינוכית־חלוצית, שפעלה ללימוד עברית, לגיבוש זהות ציונית ולהכנה לעלייה, עסקה השורה בהכשרה להגנה ובצבירת אמצעי לחימה. יש להבחין בינה לבין ארגון ״ההגנה״ שפעל בארץ ישראל, אף שהתקיימו זיקות רעיוניות וארגוניות באמצעות שליחים.
ההתארגנות ודרכי הפעולה
החל משנת 1942 סייעו שליחים מארץ ישראל בארגון הפעילות המחתרתית בעיראק. בשל האיסור על הפעילות הציונית, התקיימו מפגשים והכשרות בחשאיות. מחקרים ותעודות מהתקופה מתארים אימוני נשק, התארגנות בקבוצות ומאגרים שנועדו לאפשר התגוננות במקרה של אלימות נוספת. אין להסיק מכך שכל חבר במחתרת נשא נשק או השתתף בפעילות מבצעית.
השורה בתוך המחתרת הציונית
השורה לא הייתה זהה לכלל התנועה הציונית בעיראק. במקביל לה פעלה מסגרת חינוכית־חלוצית, ובתוך הציבור היהודי התקיימו גם תפיסות לאומיות עיראקיות, קומוניסטיות ועמדות אחרות. החלוקה למסגרות נועדה לתת מענה לצרכים שונים: ביטחון, חינוך, התארגנות ועלייה.
יחזקאל עוזר: העדות המשפחתית
בסיפור ״הולדת גיבור״ מאת יוסף עוזר, המופיע בארכיון המשפחתי, יחזקאל עוזר מתואר כמי שמלמד עברית ומתייחס לעצמו ולחבריו כאל ״צעירי השורה״. הוא מכנה את השורה שלוחה של ההגנה, ומשלב בשיח החינוכי שלו תפיסות של שוויון בין נשים לגברים ותקווה לעלייה לארץ ישראל. זו עדות משפחתית מפורשת לזיקתו לתנועה ולפעילות חינוכית, אך אינה מאמתת דרגה, אחריות פיקודית או השתתפות באימונים חמושים.
שקיעת המחתרת ומורשתה
במהלך שנות הארבעים ועם החרפת המשבר בין השלטונות לבין הפעילות הציונית, השתנו תנאי פעולתה של המחתרת. העלייה ההמונית מעיראק בראשית שנות החמישים הביאה לסיומו של הפרק המרכזי בפעילותה. מורשת השורה נשמרה בעדויות אישיות, במחקר ובארכיונים, והיא משקפת תגובה קהילתית לפגיעות ולחוסר ביטחון בתקופה של שינוי פוליטי עמוק.
הבחנה בין מקורות
הגדרת השורה, מטרותיה ודרכי הפעולה מבוססות על מחקר היסטורי. התיאור של יחזקאל עוזר נובע מעדות בנו יוסף עוזר, והוא מוצג כאן כעדות משפחתית ולא כמסמך חברות רשמי.
קישורים לארכיון המשפחתי
מקורות ומחקר
- Gat (2024), Iraq and its Jewish Minority
- Ben-Zvi Institute, The Jews of Iraq
- World Jewish Congress, Jewish Legacy of Iraq
- Esther Meir-Glitzenstein (2024), Zionism in Iraq
- Mordechai Bibi, The Zionist-Pioneer Underground in Iraq
- Baghdadi Jewish Heritage Center, Zionism
- Jewish underground and immigration — CET