משפחת גרגיר
Gargir - Garguir - Garghir

מקורה של משפחת גרגיר הינו במגורשי ספרד ו/או פורטוגל, אשר התיישבו בתורכיה וכנראה אף ביוון. עליתם של בני המשפחה לישראל התבצעה מן העיר איזמיר שבתורכיה, אולם ככל הנראה בני המשפחה הגיעו לאיזמיר משתי ערים סמוכות: מניסה (מגניסיה) וטיאתירה.
עדות מסויימת קיימת גם להמצאות בן/בני משפחה אף בעיר סלוניקי שביוון במאה ה-19.

בן משפחת גרגיר המוקדם ביותר הידוע לנו הינו יהושע גרגיר, אשר נולד בעיר מניסה שבתורכיה. יהושע גרגיר נישא לקאדן נחום, ולהם נולדו ארבעה ילדים:
בכורה (1882), ראובן בכור (1887), ניסים (1889), ומאיר (1891).


מבין ארבעת ילדיו של יהושע גרגיר, ידוע לנו על שניים בלבד: ראובן-בכור גרגיר וניסים גרגיר. ניסים גרגיר היגר לארגנטינה וככל הנראה נפטר בבואנוס-איירס. שמה של ביתו של ניסים גרגיר הינו קתרינה.
ראובן בכור גרגיר, נולד בשנת 1887, במניסה שבתורכיה, והוא נישא לקלרה (בת לרפאל ואחות לסימה) דנון, ילידת שנת 1893. לראובן ולקלרה נולדו חמישה ילדים: יהושע (1916), רוזה (1919), ויקטוריה (1925), קמליה (1932), ויצחק (1921), וכולם התגוררו בעיר איזמיר שבתורכיה.
לפי הידוע לנו, בני המשפחה התגוררו בשכונת בזאר שבאיזמיר, ונהגו להתפלל בבית הכנסת "פורטוגל".


יהושע, בנם של ראובן-בכור וקלרה, עלה בגפו לארץ ישראל בהיותו כבן 16, בשנת 1933. לאחר קום מדינת ישראל, התאחדה המשפחה לאחר עלייתם של יתר בני המשפחה לישראל.
ראובן בכור נפטר בשנת 1954 ונקבר בלוד, וקלרה נפטרה בשנת 1973 בחיפה.
יהושע, לאחר עליתו לישראל, ידע חיים מלאים כלוחם וכחלוץ. הוא שירת במסגרת הצבא הבריטי, היה חבר בבריגדה היהודית, שמש כנוטר, והיה חבר פעיל באירגון ההגנה. יהושע נישא לציפורה יופה ועימה התגורר במספר מקומות (בית הלוי, תל אביב, עוד), עד שקבעו את ביתם במושב עמינדב הסמוך לירושלים. ליהושע ולציפורה נולדו שני בנים ושתי בנות:
גאולה (1942), רות (1948), ראובן ואהרון.
ראובן, רותי ואהרון מתגוררים במושב עמינדב הסמוך לירושלים.

יהושע נפטר בשנת 2001, ונקבר בהר המנוחות שבגבעת שאול (ירושלים).
לתמונות מחייו של יהושע גרגיר לחץ כאן
לפרטים נוספים אודות יהושע וציפורה גרגיר לחץ כאן
לסיפור חייו של יהושע גרגיר כפי שנערך ע"י 'יד שרה' בשנת 1999 לחץ כאן


גאולה נישאה לדוד בויידר,בשנת 1964, ולהם נולדו: יוסף (יוסי ), רחל (יובל), אייל ובועז
יוסי נישא למירית באג'יו, ולהם נולד הבן עומר.
אייל נישא לגנית בן-גל, ולהם נולדו שלי ומאיה.
בועז נשוי לאילנית.

רותי נישאה ליגאל עוזר, ולהם נולדו יהודה (אודי), ליאור, גלעד, ואיתמר.
ליאור נישא למיכל שמולביץ ולהם נולד יואב.

ראובן נישא למרים אבו, ולהם נולדו: עמית, איילת, דנה, סיוון, ויותם.
עמית נישא,
איילת נישאה לדודי מזרחי, ולהם נולד הבן מיכאל.

אהרון נישא ליהודית באבו, ולהם נולדו שי ואלעד.

רוזה נישאה ליוסף פריימן, ולהם נולדו חמישה ילדים: פנינה, ברכה (1949), שרה-שרונה, ישראל (1946) וראובן.


פנינה נישאה ליונה לרנר, ולהם נולדו רענן ועודד.
ברכה נישאה לחיים בירן, ולהם נולדו רונן, רינת, והילה.
שרה-שרונה נישאה לישראל סלפטר, ולהם נולדו: אריאל, איתי ואורנית.
אריאל נישא לענב ביולי 2003.
ישראל נישא לרותי, ולהם נולדו: טלי, גלית, סתוית, וספיר.
ראובן נישא לרוזי, ולהם נולדו: ענת, אורלי, ועוז.

ויקטוריה נישאה לשבתאי רוסו, ולהם נולדו: חיים, יהודית ואורה.


חיים נישא ל ושמות ילדיהם: אלון, איתן וקרן.
יהודית נישאה לשאול לוי, ולהם נולדה שרון.
אורה נישאה ליורם שבתאי , ולהם נולדו: נעמה, איציק, ואלינור.

קמליה נישאה ליוסף כהן, ולהם נולדה במאי 1950, הבת שרה.

שרה נישאה לגרשון שחר, ולהם נולדו שלושה ילדים:
ליאת (1975), ליאור (1981), ורועי (1989).

יצחק נישא לרבקה דנטה, ולהם נולדו ליאון-יהודה (1956), וראובן
(1954).
יצחק נפטר בשנת 1991.

ליאון-יהודה נישא לתמר מזרחי, ולהם נולדו: יצחק, לירון ושמואל.
ראובן נישא לשושנה לוי, ולהם נולדו: יצחק (איציק),מרדכי (מוטי), וניר.



עדויות כתובות על המצאות בני משפחת גרגיר בערים שונות בתורכיה ויוון:
טיאתירה

בעיר אקהיסר (או בשמה הקדום: טיאתירה) נמצאו בבתי הספר שמות של תלמידים ובינהם ממשפחת גרגיר (Garguir).
אקהיסר מרוחקת 117 ק"מ מאיזמיר. בשנת 1834 היו בעיר רק 3 משפחות יהודיות (אשר מקורן במניסה), אך עד 1904 היו בה 75 משפחות יהודיות.

מניסה (מגנסיה)
מניסה או בשמה הקודם מגנסיה, ממוקמת מצפון-מזרח לאיזמיר. קהילה יהודית קדומה (רומניוטים) התקיימה בה מאז התקופה הביזנטית, והתפללה בבית הכנסת "עץ החיים". לאחר 1492, יהודים מגורשי ספרד התיישבו במניסה והצטרפו לכמאה משפחות היהודים הרומניוטים שהתגוררו בה.
מהגרים חדשים אלה יסדו שני בתי כנסת חדשים: לורקה וטולידו. בסוף המאה ה-19 אליאנס יסדה שני בתי ספר במניסה: אחד לבנים בשנת 1891 והשני לבנות בשנת 1896.

בתחילת המאה ה-20 הקהילה היהודית מנתה כ- 2000 נפש מתוך אוכלוסיה כללית שמנתה כ- 40,000 איש. היוונים כבשו את מניסה בשנת 1919 וכאשר הם נסוגו ממנה בשנת 1922 נהרס חלק גדול מן העיר כולל מוסדות יהודיים רבים. מרבית היהודים עזבו את הקהילה והיגרו לצרפת, דרום אמריקה, ארה"ב, ישראל. כיום אין יהודים במניסה.

היו שלושה בתי קברות יהודיים במניסה. בית הקברות הקדום ביותר ניזוק לאחר מלחמת תורכיה-רוסיה בשנת 1878. בשנת 1900 נבנה גדר מסביב לבית הקברות השני, אשר היה עד אז בשדה פתוח. בית הקברות השלישי הוקם במהלך שנות ה-30. שני בתי הקברות הישנים נהרסו.

גלנטה מונה בסיפרו "ההיסטוריה של יהודי אנטוליה" את משפחות מניסה, ובין היתר הוא מציין את משפחת גרגיר (Gargir or Garghir or Garguir) .
בין אנשי המינהל הקהילתי האחרון במניסה, מציין גלנטה, את בכור גרגיר (Behor Garghir).

בסוף המאה ה- 19:

“Banque Garghir et Azar, sorte de banque juive populaire. Le premier versement etait de 5 livres torques; les versements suivants etaient fixes a 10 piastres par semaine.”


סלוניקי
 בספר "היהודים של סלוניקי 1943-1492" ("Les Juifs de Salonique 1492-1943") בעריכתו של קראסו מצויין שמו של שלמה גרגיר (Garguir) בעמודים 115-116.



איסטנבול
בבדיקות שהתבצעו ברישומי נישואין ופטירות באיסטנבול נמצאו מספר רישומים של בני משפחת גרגיר.
לצורך הנוחות, ערכנו טבלה המרכזת את רישומי הנישואין של בני משפחת גרגיר באיסטנבול, ועל מנת לצפות בה לחץ כאן .

עדויות להמצאות בני משפחת גרגיר בארגנטינה
באתר האגודה לגניאלוגיה יהודית בארגנטינה, אשר כתובתו: http://www.agja.org.ar/apellidos/g.htm , מוזכרת המצאות של בני משפחת גרגיר (Garguir) בבית הקברות של אגודת הקהילה הישראלית ספרדית בארגנטינה.

רישום כניסות לארה"ב, מתוך אתר אליס איילנד


חזרה לדף הבית